פריקת קונטיינר 40 פיט: עם משווה גובה ובלעדיו

מאת אבי קטן
פורסם ב־4 דקות קריאה
בקצרה
זמן הפריקה של קונטיינר 40 פיט תלוי גם במטען וגם בשיטת העבודה, ומשווה גובה משפיע על האופן שבו אפשר להיכנס לקונטיינר. לא מצאנו מדידה שמבודדת את ההשפעה של משווה הגובה לבדו, ולכן המאמר לא מציג הפרש מספרי.
תוכן העניינים
זמן הפריקה של קונטיינר 40 פיט תלוי גם במטען וגם בשיטת העבודה, ומשווה גובה משפיע על האופן שבו אפשר להיכנס לקונטיינר. לא מצאנו מדידה שמבודדת את ההשפעה של משווה הגובה לבדו, ולכן המאמר לא מציג הפרש מספרי.
התשובה הקצרה
אין נתון מאומת על ההפרש בזמן הפריקה בין רציף עם משווה גובה לרציף בלעדיו. מה שכן ידוע: המטען (על משטחים או ידני), השיטה והצוות כולם משפיעים.
משווה גובה מסיר חסם אחד, הפרש הגובה בין רצפת המחסן לרצפת הקונטיינר. בלעדיו, הצוות צריך פתרון אחר להיכנס לקונטיינר או להוציא ממנו את המטען. כל פתרון כזה דורש הערכת סיכונים באתר, ולכן אין דרך אחת "בלי משווה".
מה משווה גובה עושה
משווה גובה (גשר העמסה) הוא משטח מכני או הידראולי שמחובר לרציף וגשר בינו לבין רצפת הקונטיינר או המשאית. הוא מפצה על הפרש הגובה ומאפשר למלגזה או למשטחון לעבור ברצף. לפי ספק ציוד שפרסם מדריך, ברציף עם משווה המלגזה נכנסת ישר לקונטיינר, וצריכה תורן נמוך שעובר מתחת למסגרת הדלת.
בלי משווה גובה
המקורות הבטיחותיים שבדקנו לא ממליצים על שיטה אחת. מה שהם כן מציינים:
- אם מלגזה נכנסת לקונטיינר או למשאית דרך רמפה או לוח גישור, הרמפה צריכה להיות מקובעת ובמצב תקין, ולשאת את המלגזה והמטען יחד (CCOHS, SafeWork NSW).
- רצפת הקונטיינר או המשאית צריכה לשאת את משקל המלגזה והמטען. מכון הבטיחות והגיהות בישראל מתעד תאונה שבה רצפת נגרר לא עמדה בעומס המלגזה, והמלגזה נפלה.
- פריקה ידנית מגדילה את הסיכון לפגיעות שרירים ושלד. מדריך של WorkSafe ויקטוריה עוסק בבקרות לצמצום הסיכון בפריקה ידנית של קונטיינרים.
תיאורי זמן שפורסמו
אלה תיאורים אינדיקטיביים של מפעילי לוגיסטיקה, ללא מתודולוגיה אחידה. הם לא משווים בין רציף עם משווה לרציף בלעדיו, ולא תמיד כתוב אם היה רציף, מה הציוד וכמה עובדים עבדו.
הטווחים חופפים ומתנגשים בין מקורות, ולכן אין להשוות ביניהם שורה מול שורה.
עבודת גמר מ-2011 (Theseus, פינלנד) מדדה פריקות במחסן של Grace Foods בבריטניה. רוב הקונטיינרים הגיעו בלי משטחים, והעובדים העבירו את הקרטונים ידנית למשטחים. קונטיינרים של 20 פיט נמדדו ב-1:20 עד 3:20 שעות, בשניים או שלושה עובדים. בקונטיינר 40 פיט של אטריות אורז, צוות שעבד כל אחד לבד סיים ב-1:18 שעות, וצוות שעבד יחד סיים ב-1:02. לפי העבודה, זה אותו מוצר ואותו גודל קונטיינר.
העבודה מציינת גם ביצוע אחד של שישה עובדי סוכנות ועובד קבוע, ששלם ב-58 דקות, ובדיקה מול שני עובדים שסיימו ב-62 דקות. היא לא מפרטת אם מדובר באותו קונטיינר. הממצא שהיא מסיקה: יותר עובדים לא בהכרח משפרים את הקצב. העבודה לא עסקה במשווה גובה.
מה משפיע על הזמן לפי המקורות
- האריזה במקור: על משטחים או רופפת. כך מתארים כמעט כל המקורות.
- סוג המטען: משקל, גודל, ואם צריך לספור או לסרוק כל קרטון.
- גודל הצוות והארגון שלו, כפי שמראה העבודה האקדמית למעלה.
- ההכנה: משטחים ריקים ליד הרציף ומלגזה פנויה כשהקונטיינר מגיע.
- הציוד והגישה לקונטיינר, כולל משווה גובה או רמפה. את ההשפעה המספרית של זה לא מצאנו.
איך מחשבים זמן ועלות באתר שלכם
כדי לדעת מה קורה באתר שלכם, מודדים. לכל פריקה רושמים: שעת פתיחת הדלת, שעת הפריט הראשון והאחרון, גודל הצוות, הציוד, סוג המטען ועיכובים. מדידה של כמה פריקות עם כל שיטה תיתן תמונה אמינה יותר מטבלה כללית.
עלות עבודה = שעות פריקה × מספר עובדים × עלות שעת עבודה, ועוד ציוד ועוד המתנה של המוביל.
לדוגמה בלבד: צוות של שני עובדים בעלות של 60 ₪ לשעה לעובד עולה 120 ₪ לכל שעת פריקה. המספרים לדוגמה, לא נתוני שוק.
בטיחות
הנחיות כלליות מגופי בטיחות, ולא תחליף להערכת סיכונים באתר:
- לוודא שהמשאית או השלדה לא יכולות לזוז בזמן הפריקה: בלם עצירה, חסימת גלגלים ואם יש, מנגנון קיבוע לרציף (CCOHS, SafeWork NSW).
- לבדוק חללים ורצפה: תאורה, חורים או רצפה חלשה, וגובה פנוי בין המלגזה למשטח לתקרה (CCOHS).
- מפעיל מלגזה צריך רישיון והסמכה בתוקף, והדרכה שנתית, ואסור להעמיס מעבר ליכולת ההרמה לפי טבלת היצרן (מכון הבטיחות והגיהות, ישראל).
- בפתיחת דלתות קונטיינר, מטען שזז במהלך ההובלה עלול ליפול על העובדים (SafeWork NSW).
המאמר לא מפרט דרישות חוק ישראליות. ההנחיות לעיל הן עקרונות כלליים מגופי בטיחות מוכרים.
למי שמעריך מחסן להשכרה או מכירה
משווה גובה הוא רק חלק מהתמונה. כדאי לבדוק יחד איתו:
- מספר דלתות הרציף, ואם בכל אחת יש משווה, ומה הדירוג שלו.
- גובה הרציף ביחס לגובה רצפת קונטיינר על שלדה.
- שטח התמרון בחצר לקונטיינר 40 פיט.
- ציוד קיים באתר: מלגזה מתאימה, משטחים ואזור פריקה מוגדר.
מקורות
AB Group Shipping: כמה זמן לוקחת פריקת קונטיינר 40 פיט
TFC: זמני פריקה של קונטיינר 40 פיט
CCW Services: שירותי פריקת קונטיינרים
Apex Unloading: מדריך לפריקת קונטיינר
Logix Fulfillment: פריקת קונטיינר רופף
Sevenlift: פריקת קונטיינר במלגזה
Cost Savings on Container Import Process, עבודת גמר (Theseus, 2011)
SafeWork NSW: פריקת קונטיינרים
WorkSafe Victoria: מניעת פגיעות באריזה ופריקה של קונטיינרים
מכון הבטיחות והגיהות: דגשי בטיחות בהפעלת מלגזה
מכון הבטיחות והגיהות: מפעיל מלגזה (כולל תאונת רצפת נגרר)
רוצים לבדוק את זה על נכס אמיתי?
דברו עם אבי קטן
על הכותב: אבי קטן
מתווך נדל״ן עסקי עם ניסיון בליווי עסקים, יזמים וחברות במציאת נכסים מדויקים לצמיחה, התייעלות והתרחבות.
הכירו את אבימחפשים נכס לעסק הבא? דברו עם אבי קטן
לתיאום שיחהעוד בנושא
הקצאת קרקע לתעשייה בשומרון: כך זה עובד
המדינה משווקת מגרשי תעשייה ואחסנה באזורי התעשייה בשומרון דרך רשות מקרקעי ישראל, בעיקר במכרזים פומביים לחכירה ארוכה. כך נראה התהליך משלב התכנון ועד המגרש, כמה זמן זה לוקח בפועל, ומתי ההקצאה משתלמת.
אזורי התעשייה בשומרון: היתרונות במספרים
ברקן, אריאל וקרני שומרון מציעים מקום לתעשייה ולוגיסטיקה כ-40 דקות מתל אביב: ארנונה נמוכה בעשרות אחוזים, מעמד אזור פיתוח א׳ וכוח אדם זמין. להלן המספרים, וגם הנקודות שכדאי לבדוק לפני שחותמים.
רכישת קרקע מפלסטינים בשומרון: מה לבדוק
לצד מכרזי המדינה קיים שוק פרטי של קרקעות ביהודה ושומרון, לרוב זול יותר ועם אפשרות אמיתית לרישום בטאבו. זהו גם אחד השווקים המסוכנים בישראל: בעלויות לא רשומות, מסמכים עות׳מניים ועסקאות כפולות. המדריך הבא מסדיר את הבדיקות שאסור לדלג עליהן.